×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סנהדרין מ׳.גמרא
;?!
אָ
פרק ה – היו בודקין
מתני׳מַתְנִיתִין: הָיוּ בּוֹדְקִין אוֹתָן אבְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת בְּאֵיזוֹ שָׁבוּעַ בְּאֵיזוֹ שָׁנָה בְּאֵיזוֹ חוֹדֶשׁ בְּכַמָּה בַּחֹדֶשׁ בְּאֵיזֶה יוֹם באיזה שָׁעָה בְּאֵיזֶה מְקוֹם ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּאֵיזֶה יוֹם באיזה שָׁעָה בְּאֵיזֶה מָקוֹם.
במַכִּירִין אַתֶּם אוֹתוֹ הִתְרֵתֶם בּוֹ גהָעוֹבֵד ע״זעֲבוֹדָה זָרָה אֶת מִי עָבַד וּבַמֶּה עָבַד. דכָּל הַמַּרְבֶּה בִּבְדִיקוֹת הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח המַעֲשֶׂה וּבָדַק בֶּן זַכַּאי בְּעוּקְצֵי תְּאֵנִים. ומָה בֵּין חֲקִירוֹת לִבְדִיקוֹת חֲקִירוֹת אֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ עֵדוּתָן בְּטֵילָה בְּדִיקוֹת אֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וַאֲפִילּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים אֵין אָנוּ יוֹדְעִין עֵדוּתָן קַיֶּימֶת זאֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת בִּזְמַן שֶׁמַּכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה עֵדוּתָן בְּטֵילָה. חאֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁנַיִם בְּחֹדֶשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁלֹשָׁה בַּחֹדֶשׁ עֵדוּתָן קַיֶּימֶת שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ בְּעִיבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּעִיבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ. טזֶה אוֹמֵר בִּשְׁלֹשָׁה וְאֶחָד אוֹמֵר בַּחֲמִשָּׁה עֵדוּתָן בְּטֵילָה. אֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת וְאֶחָד אוֹמֵר בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת עֵדוּתָן קַיֶּימֶת יאֶחָד אוֹמֵר בְּשָׁלֹשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ עֵדוּתָן בְּטֵילָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר קַיֶּימֶת אֶחָד אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בְּשֶׁבַע עֵדוּתָן בְּטֵילָה שֶׁבְּחָמֵשׁ חַמָּה בַּמִּזְרָח וּבְשֶׁבַע חַמָּה בַּמַּעֲרָב. כואח״כוְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ אִם נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכוּוָנִים פּוֹתְחִין בִּזְכוּת לאָמַר אֶחָד מִן הָעֵדִים יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת אוֹ מאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת מַעֲלִין אוֹתוֹ וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶם וְלֹא הָיָה יוֹרֵד מִשָּׁם כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו שׁוֹמְעִין לוֹ נוַאֲפִילּוּ הוּא אוֹמֵר יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת שׁוֹמְעִין לוֹ וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו. סוְאִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת פְּטָרוּהוּ וְאִם לָאו מַעֲבִירִין אוֹתוֹ לְמָחָר וּמִזְדַּוְּוגִין זוּגוֹת זוּגוֹת הָיוּ מְמַעֲטִין מִמַּאֲכָל וְלֹא הָיוּ שׁוֹתִין יַיִן כׇּל הַיּוֹם וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין כׇּל הַלַּיְלָה וְלַמׇּחֳרָת מַשְׁכִּימִין וּבָאִין לב״דלְבֵית דִּין. הַמְזַכֶּה אוֹמֵר אֲנִי מְזַכֶּה וּמְזַכֶּה אֲנִי בִּמְקוֹמִי וְהַמְחַיֵּיב אוֹמֵר אֲנִי מְחַיֵּיב וּמְחַיֵּיב אֲנִי בִּמְקוֹמִי עהַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת אֲבָל הַמְלַמֵּד זְכוּת אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזוֹר וּלְלַמֵּד חוֹבָה פטָעוּ בַּדָּבָר שְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּינִין מַזְכִּירִין אוֹתוֹ אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת פְּטָרוּהוּ וְאִם לָאו עוֹמְדִים לַמִּנְיָן צשְׁנֵים עָשָׂר מְזַכִּין וְאַחַד עָשָׂר מְחַיְּיבִין זַכַּאי. שְׁנֵים עָשָׂר מְחַיְּיבִין וְאַחַד עָשָׂר מְזַכִּין וַאֲפִילּוּ אַחַד עָשָׂר מְזַכִּין וְאַחַד עָשָׂר מְחַיְּיבִין וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וַאֲפִילּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם מְזַכִּין אוֹ מְחַיְּיבִין וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ יוֹסִיפוּ הַדַּיָּינִין וְכַמָּה מוֹסִיפִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם עַד שִׁבְעִים וְאֶחָד. שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מְזַכִּין וּשְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְחַיְּיבִין זַכַּאי שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מְחַיְּיבִין וּשְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְזַכִּין דָּנִין אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶחָד מִן הַמְחַיְּיבִין דִּבְרֵי הַמְזַכִּין.: גמ׳גְּמָרָא: מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַב יְהוּדָה דְּאָמַר קְרָא {דברים י״ג:ט״ו} וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְאוֹמֵר {דברים י״ז:ד׳} וְהוּגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב וְאוֹמֵר {דברים י״ט:י״ח} וְדָרְשׁוּ הַשּׁוֹפְטִים הֵיטֵבמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
במתניתן היו בודקין אותן בז׳ חקירות: עיין ברבינו נסים שהביא דעת הרבינו זכריה הלוי דחקירות אלו לא מצרכינן אלא קודם שהעידו העדים ולאיים עליהם והקשה על זה מסוגיא דלקמן (ע״ב) דמוכח דגם מי שבא ואמר אמש הרגו ג״כ מצרכינן ז׳ חקירות לרבנן. ולפענ״ד אין משם ראיה נגד דעת הרב בעה״מ דהא טעמא דז׳ חקירות קודם שיעידו הוא משום הא דר״ש בן אלעזר דלקמן וא״כ היינו דקאמר ר״י לחכמים הרי מי שבא ואמר אמש הרגו למה לן לבדוק באיזו שבוע וכקושית הר״ז הלוי וא״כ למה לן לבדוק קודם שיעידו הא אמש הרגו שכיח ברוב עדיות וא״כ יעידו העדים תיכף עדותן ולא מצרכינן להנך ג׳ חקירות כלל וע״ז השיבו רבנן דמצרכינן כן משום הא דרשב״א וכתירוץ הר״ז הלוי ולכן שפיר הוציא מסוגיא זו אם כבר העידו העדים מעצמם דלא שייך מעתה איום דרשב״א דאז באמת לא מצרכינן לרבנן הנך ג׳ חקירות כלל: שזה יודע בעבורו של חדש: עיין בתוס׳ פסחים (דף י״א ע״ב) שכתבו דה״ה דהוי מצי למימר שזה יודע בחסרונו של חדש וא״כ באמת צריך טעם למה לא קאמר שזה יודע בקביעות החדש שכולל לתרווייהו ולענ״ד י״ל דבהא דעבורו של חדש רבותא קמ״ל ע״פ מה דאמרינן לקמן (דף מ״א ע״ב) ובשפורא ידע ופי׳ רש״י שופר היו תוקעין בקידוש החדש ביום שהוא מתחיל הן מלא הן חסר עכ״ל. ולכן אי לא קאמר בפירוש דתלינן טעות ג״כ בעבורו של חדש ה״א דדוקא בחסרונו של חדש שייך טעות דאפשר דהעד שטעה ולא ידע שחדש העבר חסר היה האזין כל יום ל׳ ולא שמע קול שופר שתקעו ב״ד ולכן הי׳ סובר ע״כ דחדש שעבר מלא היה דממילא היה ר״ח ביום ל״א אבל באמת טעה שב״ד תקעו ביום ל׳ והוא לא ידע אבל אם שייך טעות שלא ידע שחדש העבר מלא היה הא הוא ע״כ לא שמע קול תקיעת ב״ד ביום ל׳ ומאין יבוא לו הטעות שחדש העבר חסר היה ואף דלא שמע התקיעה גם לא ביום ל״א עכ״פ היה לו לומר אחקירות יום החדש אינו יודע ולכן ה״א דלא תלינן טעות בעבורו של חדש דודאי עדות שקר הוא קמ״ל מתניתן דאפילו בכה״ג תלינן בטעות: בגמרא מנא הני מילי: קשה דהא בעינן הנך ז׳ חקירות דבלא״ה הוי עדות שאי אתה יכול להזימה דהא מהך טעמא אם אמר א׳ איני יודע בטל העדות משום דהנך חקירות מביאות לידי הזמה וכמו שפי׳ רש״י במתניתן וכמו דאמרינן לקמן (דף מ״א ע״ב) ועוד קשה לפי מה דאמרינן לקמן (ע״ב) אלא אע״ג דלא צריך רמינן עליה כדרבי שמעון בן אלעזר א״כ לימא דז׳ חקירות דמתניתן מהך טעמא הם וכן קשה איפכא אגמרא דלקמן איך קאמר דרמינן עליה כדרשב״א הא ז׳ חקירות דאורייתא הם. וי״ל ע״פ מש״כ רש״י בפסחים (דף י״ב ע״א) בד״ה דהוי ליה עדות וז״ל וא״ת אתה יכול להזימם ע״י היום כו׳ מיהו בצרי לה חקירות השעה ורחמנא רבי ז׳ חקירות בגז״ש דהיטב עכ״ל ע״ש. ולפ״ז שפיר פריך בש״ס מנה״מ דכיון דמוכח ממתניתן דבכל א׳ מהחקירות שאמר א״י העדות בטל אף שאמר א״י על השבוע ואמר אתמול הרגו וא״כ ודאי יכול להזימו הוא אלא ע״כ דז׳ חקירות דוקא בעינן למצוה ולכן פריך מנה״מ דא״ל משום אינו יכול להזימו דהא שפיר משכחת אתה יכול להזימו וכקושית רש״י שם וזה שייך בכל ז׳ חקירות דהא מזימין יכולין לומר דכל השמיטה הייתם עמנו במדי ואיך אתם מעידים שהרג בא״י וגם אי הוי דוקא משום רשב״א להסיע את העדים ג״כ לא הוי שייך פסול אי אמר א״י ולכן הוצרך לומר דז׳ קראי כתיבי אכן אהא דמקשו רבנן לקמן אי אמר אמש הרגו לא היה יכול לומר דבעינן ז׳ חקירות דדאורייתא הם דהא אי אמר אמש הרגו כבר עבדינן חקירות דאיזו שבוע ושנה וחדש ויום דהא לא צותה התורה שנשאול אותן ז׳ שאלות רק שנחקור הז׳ דברים מהם שמביאים אותן לידי הזמה וכיון דכבר אמרו אמש הרגו מה לנו לחקור עוד ולכן הוצרך לומר משום רשב״א שואלין אותן להטריף דעתן: ברש״י ד״ה בכמה בחדש. בעשרים בחדש: הא דפירש כאן יותר מבאחריני דקתני הכא משום דרצה לתרץ דלכאורה הך דבכמה בחדש לא דמי לאחריני דקתני דבכלהו טעות חד הוי טעות דאפילו באיזה שעה שייך טעות שעה אחת דלהוי טעות כגון בתחלת או באמצע או בסוף היום ולענין חדש אחד לא הוי טעות כדאמרינן לקמן במתניתן אחד אומר בב׳ ואחד אומר בג׳ עדותן קיימת לכן פירש כגון בך׳ בחדש או בכ״ה פירוש כל שהוא ביותר מאמצע החדש דלאחר רובו של חדש טעות חד יום גם לענין חדש הוי טעות כדאמרינן לקמן (דף מ״א ע״ב). ועיין מהרש״א:
ד״ה באיזו יום. אעפ״כ שואלין להם באיזו יום: הא דלא קאמר דנפ״מ איכא בשאלת יום באחד אומר בב׳ ואחד אומר בג׳ דמשום חדש עדותן קיימת ואי סתרו גם ביום עדותן בטלה דא״כ לא יחקרו באיזו יום כשכיוונו בימי החדש והרי לכל העדים ז׳ חקירות בעינן. ועיין מש״כ התוס׳ פסחים (דף י״ב):
בד״ה ובמה עבד. למרקוליס בשחיטה או בהשתחואה: ק״ק למה לעיל לענין מכירים אתם אותו פירש״י שמא נכרי היה ושמא לא חייב כלל ולענין במה עבד נקט בשחיטה או בהשתחוואה דבתרווייהו חייב אפילו שאינן דרך עבודתו בכך כדאמרינן לקמן (דף ס׳ ע״ב) למה לא נקט בשחיטה או בפעירה למרקוליס או בשחיטה או זריקת אבן לפעור שהוא חד לחיוב וחד לפטור כמו שפירש גבי רוצח. וכן קשה גם אברייתא (לקמן ע״ב). וי״ל דבשלמא לגבי רוצח שייך שפיר לשאול את מי הרג אף שהעדים כבר אמרו פלוני הרג את הנפש דגם אי נכרי הרג אין זה סותר למה שהעידו ולכן אכתי לא נכלל בעדותן שישראל הרג אבל כשאמרו פלוני עבד ע״א הרי כבר נכלל בעדותן שדרך עבודה עבד דאל״כ לא מקרי עבד. ובזה א״ש ג״כ למה דפירש רש״י אמכירין אתם אותו את ההרוג דזה לא שייך רק גבי רוצח וא״כ הוי ליה למתניתן למנקט בפירוש ההורג את הנפש מכירין אתם בו כמו דנקטה לענין העובד ע״א ועוד דלא הוי דומיא דהתריתם בו דקאי ארוצח. וביותר היה נראה לפרש דקאי מכירין אתם אותו ג״כ אעובר עבירה פירש מכירין אתם אותו שזה הוא העובר עבירה שמא נדמה לכם זה האיש שאתם מעידים עליו כאותו שעבר ואינו הוא אכן רש״י לא רצה לפרש כן כיון דכבר העידו על זה שעבר העבירה א״כ אם יחזרו עתה ויאמרו שאין מכירין אותו זה סותר למה שהעידו וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד: ד״ה כל הלילה. איש איש לעצמו עכ״ל: נראה דהוכיח כן מדלא עריב ותני ומזדווגין זוגות זוגות ונותנין ונושאין כל היום וכל הלילה. והרמב״ם כתב ב׳ פירושים או זוגות זוגות או כל איש לעצמו ע״ש: בתוספת ד״ה שבחמשה. וי״ל דהא דקאמר דשית יומא: ובפסחים (דף י״ב ע״ב) תירצו התוס׳ עוד תירוץ אחר דאביי לית ליה הך דשית יומא בי קרנתא קאי ע״ש. וא״ל דלפי תירוץ זה אכתי יקשה לרבא דס״ל הך סברא שם ואית ליה נמי שם דלר״י אדם טועה ב׳ שעות ואם כן כש״כ שטועה חצי שעה ונימא ג״כ דהאי דקאמר ה׳ סוף ה׳ והאי דקאמר ז׳ תחלת ז׳ ומעשה הוי בפלגא דשית וכקושית התוס׳ דרבא לית ליה כלל דתלינן טעות בשני עדים וכמו שהוכיחו התוס׳ שם ולקמן (דף מ״א ע״ב) בד״ה אחד אמר ע״ש ובאחד ליכא למתלי טעות דמסוף ה׳ לתחלת ז׳ לא טעי אינשי דיש היכר בשמש ולכן א״ש ג״כ הא דלא מקשו התוס׳ רק ללישנא קמא דאביי שם. ועוד לרבא בלא״ה א״ש דלא מפרשינן דברי העדים לקיים עדותן כדאמר שם אלו דייקינן בהני סהדי כו׳ ע״ש:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×